חברי הארגון ויוצאי יוון לדורותיהם,
כשהצפירה פילחה היום בבוקר את האוויר וניכנס יום הזיכרון לשואה ולגבורה,
אנו נדליק נר נשמה לקהילה שסיפורה נותר לעיתים רבות מדי בשולי הזיכרון הקולקטיבי ,
קהילת יהדות יוון.
מרבית הציבור מכיר את השואה דרך העיניים של יהדות מזרח ומרכז אירופה, אבל ביוון התחוללה טרגדיה בקנה מידה בלתי נתפס. מתוך קהילה תוססת, צבעונית ושורשית, שחיה על חופי הים התיכון במשך דורות, נותרו רק מעטים, לאחר השואה.
כמה עובדות שחשוב שנזכור הערב:
סלוניקי שתוארה כ"ירושלים של הבלקן" הייתה מרכז יהודי עולמי. בשבתות, נמל סלוניקי היה שובת ממלאכה כי הפועלים כולם היו יהודים. מתוך עשרות אלפי יהודי העיר, כמעט 94% נרצחו בתאי הגזים.
המסע הארוך : היהודים מיוון הובלו בקרונות בקר דחוסים למסע של שבוע ואף עשרה ימים , המסע הארוך ביותר של ה"טרנספורטים" לאושוויץ, הם הגיעו למחנה תשושים, צמאים, ומבלי להבין מילה ביידיש או בגרמנית, מה שהקשה על הישרדותם עוד יותר.
המרד בקרמטוריום: אסור לשכוח את גבורתם של אנשי ה"זונדרקומנדו" היוונים באושוויץ-בירקנאו, שלקחו חלק פעיל במרידות נגד הנאצים, ושרו את ההמנון היווני ואת "התקווה" אל מול פני המוות.
הצוואה שלהם היא הזיכרון שלנו.
השנה,
כשאנחנו אומרים "לזכור ולא לשכוח", בואו נזכור גם את הניחוחות של סלוניקי, את שירת הלדינו , את הקהילות הרומניוטיות העתיקות של יאנינה ואת האומץ של חסידי אומות העולם היוונים (כמו הארכיבישוף דמסקינוס) שסיכנו הכל כדי להציל את שכניהם.
אנו בארגון יוון נמשיך בעשייה ,כדי שסיפורם של יהודי יוון ימשיך להדהד בינינו.
היום כיבדנו וייצגנו את הארגון ביד ושם בהנחת זר לזכרם.
יהי זכרם ברוך.
לעולם לא עוד
עם ישראל חי.